התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

לא רק לנשים

ירדן שובל בדרך למעלה (פרק שישי): כשאני ממש-ממש רוצה את התפקיד!
טור אישי מאת: ירדן שובל; איור: גבי קזן | פורסם: 13.04.2013 21:03
ריאליטי ILUSA: "איך הייתי אמא לילד אוטיסטי ליום אחד ולמה אני לא מצליחה להירדם בלילה בהמתנה לתשובה". השבוע של השחקנית הניו יורקית ירדן שובל

Shesh3_0.jpgגבי קזן ואריאיור השבוע של גבי קזן מחיי משפחה ישראלית בסיליקון ואלי: מה יותר יום העצמאות הישראלי ממנגל ושש-בש. הגיבו.

 

 

 

____________________________________________________________

ירדן שובל בדרך למעלהבדרך למעלה: הטור האישי של ירדן שובל

 

 

השבוע שלי התחיל כמובן, באודישן.

נבחנתי למחזה שנקרא RAFT OF THE MEDUSA על שם ציור מפורסם שתלוי במוזיאון הלובר.

מחזה אמיתי לשם שינוי, שאפשר לקנות בחנות הספרים, לא משהו שמישהו שאף אחד לא שמע עליו כתב אתמול. אפילו התיאטרון המיועד להצגה נמצא ממש באוף ברודווי, על רחוב 43 והשדרה השמינית.

המחזה עוסק בהתפרצות מגפת האיידס באמצע שנות ה-80. נושא מעניין שעדיין צרוב היטב בתודעה הקולקטיבית של ארה"ב בכלל ושל ניו יורק העיר בפרט.

הדמות שאני נבחנת לגלם היא אישה צעירה שניהלה רומן עם גבר, גילתה שהוא הומוסקסואל, ורק כשסימני המחלה החלו להופיע אצלה, למדה שיש לה איידס ושאותו הגבר כבר נפטר מהמחלה. חומר רציני ומורכב.

נתבקשתי להיבחן על מונולוג מתוך המחזה, ולמזלי הספקתי לעבור עליו בכיתת המשחק שלי, בשיעור האחרון. זה מדהים כמה ביטחון הבמה בכיתה נוסכת: עושים את המונולוג פעם- פעמיים, שומעים רעיונות מהמורה ומהתלמידים, עושים ניסיונות עם בחירות יצירתיות שונות, ובעיקר מכירים את החומר בצורה קצת יותר אינטימית.

האודישן הלך טוב.

עוזר הבמאי התאהב בי ממש, והבמאי נראה ממש מעוניין.

הבמאי הוא עוד סיבה שממש בא לי לעבוד על הפרוייקט הזה: בהוראה פשוטה שנתן לי, הוא הצליח לגרום לי להבין מה הוא מחפש בדמות ויותר מזה, עזר לי לשפר את המונולוג בקריאה השניה.

הבמאי והמחזאי הם חלקים עיקריים שמשפיעים על השחקן בעבודתו: טקסט דל לא יקל על השחקן להעביר את המסר, ובימוי לקוי לא יתן לשחקן את החופש שאותו הוא צריך על מנת ליצור.

הבמאי הזה קלט אותי, ושיפר את הביצועים שלי! אני רוצה לראות לאן הוא יוכל לקחת אותי בעבודתי.

הם החליטו להחזיר אותי לאודישן שני עוד באותו היום, ובאודישן השני הם כבר אמרו לי שניהם עד כמה אני מעניינת אותם, ושיש לי נוכחות מסקרנת על הבמה, ושגם אם לא ייצא בתפקיד הזה, הם מעוניינים לשתף עמי פעולה בעתיד במאת האחוזים.

זו מחמאה גדולה, ויצאתי מאותו החדר שמחה, גם אם לא אקבל את התפקיד.

אבל בכנות, אני ממש-ממש מעוניינת, ונכון לכרגע עוד לא קיבלתי מהם תשובה.

ירדן שובל

בחלק השני של השבוע קיבלתי חדשות נהדרות: לוהקתי לתפקיד בפרסומת טלוויזיה, שתשודר ברשת הכבלים המקומית של בוסטון והסביבה!

על יום הצילומים עצמו אין לי יותר מדי מה להרחיב. סוף סוף עבודה עם צוות צילום מקצועי, במאי מנוסה, תאורן ואיש סאונד. מאפרת על הסט והרבה אנשים בחליפות שישבו וצפו במוניטור בזמן הצילומים, לוודא שהם מקבלים בדיוק את מה ששילמו עליו.

אני גילמתי אמא לילד אוטיסט, והפרסומת היא לחברה שמביאה מטפלים מיוחדים עד הבית, שעובדים עם ילדים אוטיסטים ומסייעים להם ברכישת יכולות קוגניטיביות כאלה ואחרות.

החוויה הלימודית היתה דווקא בעניין הסוכנת שליהקה אותי, וההתנהלות שלה.

אתחיל ואומר שעד היום לא קיבלתי ממנה חוזה. אני לא נאיבית, המשכתי בעבודה למרות שלא היה לי חוזה ביד מסיבות אישיות: החלטתי שהחשיפה עדיין תועיל לי, גם אם לא אשולם בסוף.

בלי להאריך יותר מדי ולשעמם אתכם, גיליתי שאכן שילמו לי, ואפילו תקציב נסיעות, אבל אני קיבלתי סכום מקוצץ, שממנו קוזזו שעות העבודה של עוזרת הסוכנת, שהסיעה אותי ללוקיישן, חיכתה לי והחזירה אותי. כל זאת מבלי ליידע אותי שהיחס האישי הזה יוצא ישירות מכיסי.

התלבטתי אם לומר משהו ובסוף החלטתי לשלוח לה אי-מייל ובו להביע את עמדתי. אמרתי לה שאני רואה שהמספרים לא מסתדרים, שלא לספק לי חוזה או לדון עמי בהוצאות שבסוף אני שילמתי עליהן זו התנהלות לא מקובלת ולא מקצועית. הדגשתי בפניה שאני לוקחת את המקצוע שלי והעסק שלי, שהם בעצם אני, ברצינות רבה. רק בגלל שאין לי סוכנות מייצגת, זה לא אומר שאני נאיבית, ושאפשר לנצל אותי. אני מכירה את התעשיה ויודעת מה זכויותי.

כששקלתי את שליחת המכתב התלבטתי האם זה המקום לשמור על הפה, לא לומר דבר, לשמור את ערוץ התקשורת פתוח.
החלטתי שלא, ואני שמחה על כך.

 

בתור שחקנים מתחילים וחסרי ייצוג, יש ים שלם של אנשים שם בחוץ שמנסים לנצל אותנו. יש תעשייה תומכת שלמה שמנסה למכור לנו שיעורים, אירועי נטוורקינג, שירותי פרסום וכו', בהבטחה שמה שהם מציעים זה מה שיקפיץ אותנו לקדמת הבמה, או להוליווד.

בצד התעשיה הזו, יש אנשים שקוראים לעצמם סוכנים או מנהלים, המרשים לעצמם לנצל את השחקנים שחתומים אצלם. החוזים מגבילים, אותם סוכנים גוזרים קופון שמן על העבודה הקשה של השחקן, ולעתים קרובות סומכים על הרצון העז של השחקן להצליח, ואופפים אותו בעמימות.

החוזים מנוסחים בשפה משפטית פתלתלה והרבה שחקנים לא שוכרים עו"ד פרטי שיעבור איתם על כל הדקויות. שמעתי בדיעבד על עוד אנשים שלא היו מרוצים מהתנהלותה של אותה סוכנת, ושמחתי על כך שנתתי לה לדעת שאני לא תמימה, ויודעת את מקומי בתעשיה.

אני את שלי השגתי: אני עכשיו בטלוויזיה, וזה משרת את המאמץ שלי לקבלת ויזת אמן. יותר מהכל אני שמחה שהצלחתי להשיג עבודה משמעותית בכוחות עצמי. זה קלף מיקוח חשוב במאמץ להשיג ייצוג מקצועי, וזה גם הצעד הבא שלי. לא רק זה, השיעור שלמדתי ילווה אותי תמיד. אני עכשיו יודעת עוד שאלות שיש לשאול במעמד חתימת חוזה עבודה.

אני רוצה לקבל את התפקיד בתיאטרון. השבועות הקרובים יקבעו אם אוכל לקבל את הויזה הנכספת.

הלחץ הוא עצום ואי הידיעה מדירה שינה מעיני. למרות זאת אני מביטה קדימה, באמונה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

 

ירדן שובל שבוע אחרי שבוע:

ירדן שובל בדרך למעלה (פרק חמישי): מיהו חבר אמיתי?

ירדן שובל בדרך למעלה (פרק רביעי): כשאני צריכה לבכות בסרט

ירדן שובל בדרך למעלה (פרק שלישי): כשאומרים לי "לא" באודישן

מי היא ירדן שובל? אישה בעקבות גורלה

 

לעמוד הראשי

 

 

הוסף תגובה חדשה